לארי אובריאן

לארי אובריאן
Larry O'Brien
	לארי אובריאן
לידה	7 ביולי 1917; ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	28 בספטמבר 1990 (בגיל 73); ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	לורנס פרנסיס אובריאן הבן
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סנט מייקל, ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת וסטרן ניו אינגלנד; תיכון קת'ידרל; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת וסטרן ניו אינגלנד ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	1 ביוני 1975 – 1 בפברואר 1984; (8 שנים)
	→ ג'יי. וולטר קנדי דייוויד סטרן ←
	30 באוגוסט 1968 – 14 בינואר 1969; (138 ימים)
	→ ג'ון מורן ביילי פרד ר. האריס ←
	5 במרץ 1970 – 14 ביולי 1972; (שנתיים)
	→ פרד ר. האריס ג'ין וסטווד ←
	3 בנובמבר 1965 – 10 באפריל 1968; (שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית	לינדון ג'ונסון
	→ ג'ון גרונוסקי ו. מרווין ווטסון ←
פרסים והוקרה
	פרס ג'ון באן (1984)

לורנס פרנסיס אובריאן הבן (באנגלית: .Lawrence Francis O'Brien Jr;‏ 7 ביולי 1917 - 28 בספטמבר 1990) היה פוליטיקאי ועסקן ספורט אמריקאי. הוא היה אחד ממובילי אסטרטגיית הבחירות של המפלגה הדמוקרטית במשך יותר משני עשורים וכיהן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בקבינט של הנשיא לינדון ג'ונסון וכיושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית. בשנים 1975–1984 הוא כיהן כנציב ליגת ה-NBA. גביע לארי אובריאן נקרא על שמו.

אובריאן היה בנם של מהגרים אירים ונולד בספרינגפילד, מסצ'וסטס. כאשר לא עסק בפוליטיקה הוא ניהל את עסקי המקרקעין של משפחתו ועסק ביחסי ציבור.

ראשית חייו

לארי אובריאן נולד בספרינגפילד, מסצ'וסטס. כבר מגיל צעיר הוא התוודע לעולם הפוליטי. אביו, מנהיג מקומי של המפלגה הדמוקרטית, גייס אותו כבר בגיל 11 כמתנדב בבחירות לנשיאות של 1928 עבור אל סמית' והוא היה לדמוקרט נלהב. ב-1942 סיים אובריאן את לימודי התואר הראשון במשפטים בחטיבת ספרינגפילד של אוניברסיטת נורת'איסטרן, כיום בית הספר למשפטים של מערב ניו אינגלנד (אנ'). ב-1945 נשא אובריאן לאישה את אלווה בראסרד. לזוג נולד בן אחד.

פעילות מפלגתית

בשנים 1946, 1948 ו-1950 הוא מונה על ידי ידידו פוסטר פרקולו לנהל את מערכות הבחירות המקומיות לבית הנבחרים של ארצות הברית. ב-1952 מונה אובריאן על ידי ג'ון פיצג'רלד קנדי כמנהל מסע הבחירות המוצלח שלו לסנאט במסצ'וסטס. ב-1958 הוא מילא שוב את התפקיד הזה בבחירתו של קנדי לתקופת כהונתה נוספת בסנאט. ניצחונותיו של קנדי נזקפו בעיקר לזכות מאמצי הגיוס של אובריאן, השימוש שהוא עשה במתנדבים והפיתוח של מסע הבחירות ברחבי מסצ'וסטס.

ב-1959 הניח אוביראן את היסודות למסע הבחירות קנדי בבחירות לנשיאות של 1960 כאשר נסע בכל רחבי ארצות הברית. ב-1960 הוא מונה על ידי קנדי כמנהל הארצי של מסע הבחירות שלו. התכנון שלו לבחירות המקדימות במדינות כמו ויסקונסין ווירג'יניה המערבית שכנעו רבים במפלגה שאמונתו הקתולית של קנדי לא תהווה בעיה. אובריאן פיתח גישה חדשה לבחירות לנשיאות. הוא קיבץ מידע על כל הנציגים לוועידת המפלגה והנציגים החלופיים ויצר קשרים לעיתים תכופות עם הקשורים להם.

ב-1964 מונה אובריאן על ידי הנשיא לינדון ג'ונסון כמנהל הארצי של מסע הבחירות שלו. ב-1968 שימש אובריאן כאחד מיועצי מסע הבחירות של רוברט קנדי. לאחר רצח קנדי מינה סגן הנשיא יוברט האמפרי את אובריאן כמנהל מסע הבחירות הארצי שלו. הוא גם היה הלוביסט לענייני מדיניות ציבורית בוושינגטון די. סי. של המיליארדר הווארד יוז.

כמי שהיה מחויב לעקרון שהמפלגות הפוליטיות הן אבן היסוד של התהליך הפוליטי האמריקאי, נבחר אובריאן ב-1968 וב-1970 כיושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית. ג'ון מאייר, היועץ העסקי לשעבר של יוז, שיתף פעולה עם האמפרי ועם אחרים לעשות שימוש בדונלד ניקסון (אנ') כדי להזין את אחיו, הנשיא ריצ'רד ניקסון, במידע שגוי.

לפי מאייר, הוא אמר לדונלד ניקסון שהוא בטוח שהדמוקרטים ינצחו בבחירות מאחר שיש להם מידע רב על עסקים בלתי חוקיים של אחיו עם יוז שמעולם לא נחשפו, ושהמידע מצוי בידי אובריאן. למעשה לא היה שום מידע או מסמכים בידי אובריאן, אך מאייר היה מעוניין שהנשיא ניקסון יחשוב שמידע זה אכן קיים. דונלד ניקסון התקשר לאחיו ואמר לו שמאייר העביר לדמוקרטים את כל המידע על יוז שיכול להרוס אותו (את ריצ'רד ניקסון) ושהמידע מצוי בידי אובריאן.

בבחירות לנשיאות של 1972 היה אובריאן היועץ הראשי של ג'ורג' מקגוורן. במהלך פרשת תומאס איגלטון הוזכר שמו כמועמד אפשרי כחלופה למועד לסגן הנשיא של מקגוורן. בסופו של דבר נבחר כמועמד סרג'נט שרייבר.

ב-17 ביוני 1972 נפרץ משרדו של אובריאן במתחם ווטרגייט, במסגרת מה שהפך בהמשך לפרשת ווטרגייט, שהובילה להתפטרותו של הנשיא ניקסון.

ב-1992, שנתיים לאחר מותו, הנהיגו משפחתו ומנהיגי המפלגה הדמוקרטית את הענקתו של "פרס לורנס אובריאן" (אנ'), שמוענק כהכרה על שירות ארוך למפלגה.

קריירה בממשל

למשרתו הראשונה בוושינגטון מונה אובריאן ב-1948 כעוזרו המנהלי של חבר בית הנבחרים פוסטר פרקולו. ב-1960 הוא מונה על ידי הנשיא הנבחר קנדי למשימת גיוס אנשי הצוות לממשלו. ב-1961 מינה הנשיא קנדי את אובריאן לשמש כעוזר המיוחד לנשיא ליחסים עם הקונגרס ולענייני כוח אדם. אובריאן גם היה אחראי על מינוי משרות פטרונות פוליטית. הוא היה חבר במעגל היועצים הקרוב של הנשיא קנדי, שנודע בוושינגטון בכינוי "המאפיה האירית".

אובריאן קידם בשנה הראשונה לנשיאותו של קנדי את הרחבת הוועדות הקבועות של בית הנבחרים כדי להבטיח רוב ליברלי ומתון יותר. הוא גם דחף להגדלת שכר המינימום. ב-1962 הוא ניהל את פעילותו של הנשיא קנדי במפלגה הדמוקרטית במהלך בחירות אמצע הכהונה.

אובריאן התלווה לנשיא קנדי ולגברת הראשונה ג'קי קנדי במסעם לטקסס בנובמבר 1963. הוא נסע ברכב שהיה מאחורי רכבו של הנשיא בשיירה שנעה ברחובות דאלאס. בתוקף כך הוא היה עד ראייה ישיר לרצח קנדי. לאחר שנקבע מותו של הנשיא, ליווה אובריאן את ארון הקבורה ואת הגברת קנדי בדרכם למטוס האייר פורס 1 שחנה בנמל התעופה דאלאס לאב. בהיותם על סיפון המטוס, קרא הנשיא לינדון ג'ונסון לאובריאן ולקני אודונל, שגם הוא היה אחד מחברי החוג הפנימי של הנשיא המנוח וחבר "המאפיה האירית", וביקש משניהם להישאר לעבוד עמו בממשל החדש. אף על פי שאובריאן לא היה מעולם מקורב לג'ונסון (והיסטוריונים רבים, כולל הביוגרף של ג'ונסון רוברט קארו (אנ'), דיווחו שאובריאן לא חיבב את ג'ונסון ולא בטח בו או מעולם לא הפגין זאת בפומבי), הוא נשאר בבית הלבן ועבד עם הנשיא החדש. הנשיא ג'ונסון מינה את אובריאן כעוזר מיוחד לנשיא ליחסים עם הקונגרס ולענייני כוח אדם.

ב-1965 מינה ג'ונסון את אובריאן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית. בתפקיד זה כיהן אובריאן עד 1968. במהלך כהונתו בתפקיד ביטלה מחלקת הדואר בספטמבר 1967 רבים מחוזי ה"דואר באמצעות הרכבת" (mail by rail), ובחרה לשנע את דברי הדואר בדרגה ראשונה באמצעות מטוסים או כלי רכב.^[1] לצעד זה הייתה השפעה הרסנית על ההכנסות מרכבות הנוסעים והוא הוביל ישירות להפסקת פעולתם של קווי רכבות נוסעים בכל רחבי ארצות הברית, שהסתמכו על הובלת הדואר להשלמת הכנסתם עוד משנות ה-30 של המאה ה-19.

ב-2004 נפתחה גלריה לזכרו של אובריאן בארכיון הלאומי של ארצות הברית.

נציב ה-NBA

ב-1975 מונה אובריאן על ידי ליגת ה-NBA כנציב שלה, תפקיד בו הוא שימש עד 1984. בתקופה זו הוא ניהל בהצלחה את המיזוג בין ליגת ה-NBA לליגת ה-ABA וניהל משא ומתן להסכמי השידור בטלוויזיה עם רשת CBS, זאת במקביל לגידול משמעותי של הקהל שנכח במשחקים. לאחר פרישתו, שונה לכבודו שמו של גביע האליפות של הליגה לגביע לארי אובריאן.

עם זאת, במהלך תקופת נציבותו של אובריאן התמודד הליגה עם בעיות ביחסי הציבור שלה, במיוחד לאחר המיזוג עם ליגת ה-ABA. ליגת ה-NBA זכתה ליחס מזלזל מצדם של אוהדים ועיתונאים רבים, שהאמינו שרוב שחקני הליגה עשו שימוש בלתי חוקי בסמים בספורט בנוסף לסטריאוטיפים גזעיים. אובריאן קידם את חתימתו של הסכם נגד שימוש בסמים עם ארגון שחקני ה-NBA כדי לפייס את הציבור ולהסיר את התדמית הזו, צעד שבהמשך נחל הצלחה מרובה.

אובריאן גם דחף להעברת חוזה השידור הטלוויזיוני מרשת ABC לCBS. לאחר צעד זה, חיבל מנהל שידורי הספורט של ABC, רוני ארלדג', בנתוני הצפייה של שידורי הליגה ב-CBS באמצעות דיווח מקביל. בהמשך קיבלה CBS חוזי שידור חדשים, שידרה משחקים מוקלטים או פשוט התעלמה ממשחקי הפלייאוף.

אובראין גם נדחף על ידי אנשי צוותו לקבל את רבות מהחלטותיו הטובות, כולל סוף-שבוע האולסטאר המורחב, בעיקר על ידי יורשו בתפקיד דייוויד סטרן. רבים רואים בסטרן ככוח המניע מאחורי חוזי השידור המורחבים עם CBS ועם רשתות הטלוויזיה בכבלים והגדלת מספר הצופים באולמות, לצד כמה צעדים מכריעים שבישרו את עלייתה של הליגה בשנות ה-80.

ציטוטים ידועים

"מתנדבים הם חיוניים להצלחתו של כל מסע בחירות פוליטי. עודף במתנדבים הוא לא דבר שקיים".^[2]
"אני גאה להיות פוליטיקאי. פוליטיקה היא אומנות האפשרי והיא אומנות האנשים העוצמתית".

מותו

לארי אובריאן נפטר ממחלת הסרטן לאחר ניתוח שעבר בניו יורק ב-28 בספטמבר 1990, בגיל 73. הוא נטמן בבית הקברות סנט מייקל שבספרינגפילד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לארי אובריאן בוויקישיתוף

לארי אובריאן באתר היכל התהילה של הכדורסל
לארי אובריאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לארי אובריאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] RailsWest Railroad Museum - A Teacher's Guide to "A Railway Mail Service"

[2] David S. Broder, LARRY O'BRIEN'S VICTORIES, The Washington Post, October 3, 1990

[1]

[2]